האם אני מפנקת את התינוק שלי יותר מידי

שרון ניב

מאת: שרון ניב

הגדרה מילונית של פינוק: לעשות משהו בשביל מישהו שהוא יודע לעשות אותו בעצמו.

יופי, ועכשיו בואו נחשוב ביחד: האם תינוק יכול לעשות משהו לבד?

התשובה היא: לא.

האם תינוק כולו וכל מהותו היא תלות בהוריו ובסביבתו?

התשובה היא: כן ולכן אין כאן ובכל פעולה שנעשה עבורו פינוק.

עד כאן הגיון פשוט, עכשיו בואו נתעמק קצת ונכניס קצת רגש. תינוק זקוק לשלושה דברים: אהבה, מזון ומגע. הוא זקוק למרכיבים הללו בכדי להתפתח באופן בריא טבעי ובקצב הנכון לו. הטבע ברא את התינוקות באופן כזה שהם ידרשו ויבקשו את מה שהם זקוקים לו וזאת בצורה של בכי. פעמים רבות בכי קורע לב  וחזק מאד. מחקר שקראתי פעם סיפר כי הרעש של בכיו של התינוק הוא רעש יותר חזק מפטישון אויר של כבישים, ושהוא הרעש היחיד שבני אדם אינם מסוגלים לסבול.

אם כך הבנו כי הייצור הקטן ידרוש את מה שהוא צריך להישרדותו הראשונית, עכשיו נשאל את השאלה: האם כדאי בכלל לתת לתינוק שלנו לבכות ולהגיע למצב של לחץ ופחד?

התשובה ברורה לי מאד: לא.

המטרה שלנו היא לגדל תינוק בעל ביטחון , רגוע ושלו. בכדי להגיע לכך עלינו לתת מענה לצרכים הבסיסים שלו, עוד לפני שיגיע למצב של לחץ ופחד. את המענה אנו נותנים לו על ידי כך שהוא יינשא על הידיים, ישכב עלינו כך שיהיה קרוב לאוכל (גם אם לא מניקים) ועטוף בחיבוק חם ואוהב.

המסקנה היא כי אין אנו מפנקים אותו, או יוצרים לו הרגלים "לא טובים" כיוון שאין כאלו. אנו בסך הכל עונים על צרכים בסיסיים של התינוק.

דבר נוסף וחשוב: אם ניתן לו את המענים הללו בחודשי חייו הראשונים מגיל 3-0 חודשים ויש תינוקות שאפילו יותר, הצורך בידיים ילך ויקטן ויתאזן.. ואז הרווחנו תינוק עם ביטחון כי כל צרכיו ימולאו בלי שהוא הגיע לרמת סטרס גבוהה על מנת לקבלן. התינוק יודע שהכל בסדר ושאמא/אבא פה והוא יקבל את מה שהוא צריך.

הרגלים, גבולות ופינוק – יחכו לכשיגדל.