סניפי טיפת חלב בירושלים

האתר מציג את סניפי טיפת חלב אך אינו אתר רשמי

בשנת 1922 נפתחה בירושלים התחנה הראשונה של טיפת חלב על ידי ברטה לנדסמן, אחות ואשת הרפואה הציבורית שהגיעה לישראל מארצות הברית. המטרה הייתה לשפר את תזונתם של התינוקות שרבים מהם סבלו מתזונה לקויה עקב מחסור בחלב להנקה. על מנת למשוך את האמהות לתחנות, האחיות היו יוצאות אל הרחוב ומחלקות חיתולים לאמהות שהסכימו לשקול את התינוקות וגם הובטח לאותן אמהות שיקבלו חלב לתינוקות.

הקמת טיפת חלב הורידה את תמותת הילדים בצורה דרמטית בירושלים שהיתה צפופה באותם שנים ושרר בה עוני מחלות וזוהמה.

טיפת חלב בעולם
הדגם הראשוני של טיפת חלב נולד בצרפת ושורשיו החלו דווקא מאינטרס צבאי. הממשל הגיע למסקנה שאפילו אם בראש הצבא יעמוד המפקד הכי מוכשר וחכם, אם תמותת התינוקות (סביב 1:4) תמשיך להיות כה גבוהה לא יהיו ילדים שיוכלו בבוא העת לשרת כחיילים בצבאם.

לכן החלה יוזמה מקורית של ראש עיריית וילר לה דוק שבצרפת, בשנת 1854 שהציע פרס לכל אשה שתינוקה מגיע לחגוג את יום הולדתו הראשון. לאחר 40 שנה בנו של אותו ראש עיר נבחר אף הוא לתפקד כראש עיר והוא המשיך בתוכנית המגשימה את החזון של אביו. על כל אשה הרה להרשם בעירייה וכך היא תזכה במעקב רפואי לכל אורך התפתחות העובר. לאחר הלידה, על האם והתינוק להתייצב לביקורי רופא דו-שבועיים בתחנת בריאות שנקראו בשם "טיפת חלב" או בצרפתית "goutte de lait".

בביקורים הללו התינוק נשקל ובמידת הצורך הרופאים המליצו על סוג ההזנה המומלץ על מנת לשפר את תזונת התינוק. הדרישה שרווחה היתה הנקת התינוק בכל הזדמנות עד לגיל שנה כדי למנוע מחלות שונות שנבעו בין השאר מחלב פרה שלא התאים לתינוקות רכים. כאשר האשה התקשתה להפיק את כמות החלב הרצוי בהנקה, סופק לה חלב בהתאם לצורך. תמותת התינוקות ירדה לאפס.

דגם של טיפת חלב ששאב השראה מהדגם הצרפתי החל בעזרתו של הנדבן היהודי נתן שטראוס בארצות הברית. שם תחנות בריאות סיפקו חלב סטרילי לנשים עניות שידן לא היתה משגת.

שורשי טיפת חלב בארץ
לאורך השנים נדבנים שונים ניסו להקים מערכות תמיכה ליולדות ותינוקות, אך ללא הצלחה מרובה. הראשונה שהצליחה לקדם את הנושא היתה הנרייטה סולד. בשנת 1909 הגיעה לישראל והחליטה שעל מנת למנוע תחלואה ותמותת תינוקות, עליה לתמוך בחיזוק ומניעה של מחלות ולא בטיפול לאחר חולי.

מטרתה היתה שיפור תנאי המחיה של האמהות והתינוקות. לצורך הגשמת החזון הנרייטה סולד הביאה אחיות לבריאות הציבור שהחלו לפעול כבר בשנת 1913. כתוצאה מהקושי בחיים בארץ, האחיות עזבו חזרה למקום מגוריהם והפרוייקט נקטע.

הנרייטה סולד לא נטשה את החזון ועם תום מלחמת העולם הראשונה, "הדסה" – הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה, הארגון שהנרייטה עמדה בראשו, החל לפעול בארץ. הארגון איגד את כל הקבוצות שפעלו למען טיפול בתינוק ובאם. הארגון הדריך נשים הרות בשמירה על היגיינה ועל האופן להגן ולשמור על התינוקות הרכים.

העבודה המאומצת של האחיות הניבה תוצאות מרשימות. ילדים שנולדו בישראל, היו בפיקוח רפואי מלא. התמותה והתחלואה של תינוקות ירדו לשיעורים הנמוכים בעולם.